חיפוש

הבטן הרכה מאחורי ניהול קהילה


לנהל קהילה זה לגמרי העולם החדש. פתאום כל אחד רוצה להיות מנהל קהילה או להקים קהילה או לעשות משהו שקשור לתחום.

זה הפך להיות מקצוע חם ובחלק מהארגונים כבר יש אנשים שזו הגדרת התפקיד שלהם, ואני בטוחה שעם הזמן יהיו יותר ויותר תפקידים כאלו. אפשר לחשוב שקהילות אונליין הן דבר חדש אבל האמת שהן כאן כבר מזמן בכל מיני סוגים ולכל מיני קהלי יעד, אבל רק לאחרונה הן קיבלו את הבמה הראויה להן. השיא היה כשמארק צוקרברג בכבודו ובעצמו הכריז שקהילות הן המשימה החדשה של פייסבוק: "Bring the world closer together".


בשנתיים האחרונות אני מנהלת את אחת הקבוצות של "קהילת השוות", ודווקא בגלל שלאחרונה אני שומעת על יותר ויותר אנשים שרוצים לנהל קהילות, החלטתי לשתף מתוך לב העשייה שלי כמנהלת קהילה לגביי מה זה ניהול קהילה מהבחינה הרגשית/מעשית ועל האתגרים האישיים שפוגשים בדרך. לא תמצאו כאן מונחים מקצועיים או מחקרים – מהם יש אינסוף ברשת. אלו מסקנות אישיות שלי ודברים שנכתבו בלילות טרופי שינה, זיעה קרה וטלטלות אינסוף.

רוצה לנהל קהילה? תהיי מוכנה לביקורת

ממש כמו כל תחום ניהולי אחר – ככל שאני תופסת תפקיד משמעותי יותר, כך אני חשופה ליותר ביקורת. אנשים (או נשים, במקרה שלי) בוחנים את ההתנהלות שלי כמנהלת קהילה ובכלל, את התגובות שלי, את יכולת הביטוי וכן, גם את החיים האישיים והאג'נדות שאני בוחרת לקדם. החיים הציבוריים מעורבבים עם האישיים ולפעמים קשה להבין עד כמה הבחירה בלהיות ראש הקהילה מבטאת ויתור על חיים אנונימיים. במיוחד כשמדובר בקהילה מקומית.

בחרת לנהל קהילה? אני מציעה לך להיות כנה עם עצמך ולחשוב עד כמה את מוכנה לקבל ביקורת. האם את מוקפת באופן עקבי באנשים שעוטפים אותך בצמר גפן או שיש מסביבך אנשים שמעירים לך כשאת טועה ומראים צדדים אחרים לכל סיטואציה? ניהול קהילה זה ניהול לכל דבר והוא דורש את כל הכישורים הניהוליים שמגיעים ביחד עם התפקיד.


להתעמת עם האוטומט

למנהלת צריכים להיות המון כישורים מנהיגותיים ובאופן טבעי חלק מהם יותר מאתגרים מאחרים. היא צריכה לדעת להוביל, לנהל משברים, להאציל סמכויות, לנתב דרך, לאזן כל הזמן בין הרגש לשכל ועוד. כמנהלת קהילה יש דברים שאני אוהבת לעשות בתוכה ויש דברים שפחות. למשל: פתירת סכסוכים זה משהו שאני פחות אוהבת להתעסק איתו. אני יודעת לפתור סכסוכים ביום-יום אבל כמנהלת קהילה אני מייצגת חזון ואג'נדה שמצריכים לחשוב פעמיים על דרך הפעולה האוטומטית שלי ולהתמודדות אחרת. זה לא פשוט ודורש ממני המון איפוק כדי שאוכל באמת לבדוק מה טובת הקהילה ואיך אני מייצגת אותה בצורה הנכונה ביותר. בנוסף, אני צריכה לצאת מאזור הנוחות שלי ולהתמודד עם דברים שביום-יום אני יכולה לבחור להימנע מהם. כדוגמא, תמיד אמרתי על עצמי שאני לא בנאדם של אנשים. אני לא אוהבת להיות במרכז העניינים ולמשוך את כל תשומת הלב, והנה – אני מנהלת קהילה, נשים מכירות אותי ברחוב ואני צריכה להתמודד עם חשיפה תמידית. זה לא פשוט אבל זו בחירה שאני עושה כל פעם מחדש.

עבודת הניהול נעשית מאחורי הקלעים ולכן גם פחות מוערכת

ניהול נעשה לרוב מאחורי הקלעים ולכן קשה למדוד ולהעריך אותו בצורה נכונה, בטח שלא על ידי מי שנמצא "תחת" הניהול.

גם בכל הקשור לקהילה – רוב הדברים נעשים מאחוריי הקלעים על ידי פניות, בקשות, ניטור פוסטים, שיחות על האג'נדה והחזון שתמיד לוקחים המון אנרגיות וזמן ששאר חברות הקבוצה לא רואות ואולי לא מתארות לעצמן שבכלל קיים. יש פעמים שבא לי להגיד לכולן: "אני לא חייבת לכן שום דבר!" ולטרוק את הדלת בעוצמה מאחוריי. זה מגיע כשיש חילוקי דעות, כשמגיעה ביקורת קשה או כשמסר לא הועבר נכון מבלי שיש אפשרות להגיד פשוט "סליחה, טעיתי" כאחת האדם (כי אני מייצגת משהו, כי אני חשופה ליותר ביקורת, כי המילים שלי נשמעות יותר חזק וכו'). בכל אחד מהמקרים האלו אני צריכה להזכיר לעצמי שאני נמצאת בנקודת מפתח, שיש מולי נשים שעולמן הוא עולמן והן לא רואות או מבינות את התמונה המלאה. התפקיד שלי הוא להבין איפה הפער ולתמלל אותו למילים פשוטות ורגישות/קונקרטיות (בהתאם למי שעומדת מולי) שימשיכו לאפשר מרחב בטוח להתבטאות ושיתוף.

זה נשמע אוטופי ויפה, אולי אפילו ברור מאליו, אבל כמות הפעמים שטעיתי והלכתי לתגובה האוטומטית היא אינסופית. אני צריכה להזכיר לעצמי כל פעם מחדש למה אני מנהלת קהילה, מה מניע אותי ואותה ומה הדברים הטובים שקיימים בה כדי להמשיך לקבל את הדלק לעשות. אחרת, זה פשוט לא עובד.

לתת לכל משתתפת מקום לצמוח ולהתפתח בו

אני רואה קהילה כמקום לצמיחה אישית וכללית. השאיפה היא שגם האינדיבידואל בפני עצמו יוכל להתפתח בה, וגם הקהילה כולה תוכל להתקדם לכיוון החזון הכללי והמטרות שהיא הציבה לעצמה. לפעמים זה מאוד קוסם לקחת את הפיקוד לידיים ולהושיט את הספינה לכיוון הכללי שמקדם את החזון העיקרי, אבל הנשים שבתוכה חייבות/מוכרחות לקבל את היכולת לעשות דברים משל עצמן ולתת את הטון שלהן לחזון ולאג'נדה.

זה אומר לתת להן ליזום אירועים: להיות במרכז הבמה. לעזור לבנות את הרעיון ולתת לו תוקף בקבוצה עצמה. זה אומר לקחת כמה צעדים אחורה ולתת לכל אחת את האפשרות לעשות שינוי. זה אומר להדריך אותן איך עושים את זה נכון ולהוות להן דוגמא. כשכל אחת מרגישה שהיא יכולה לקחת חלק בעשייה – זה מקדם את המטרות הכלליות ומחזק בדיוק את מה שאנחנו מנסות לעשות: ליצור קהילה.


לזכור שגם כשעוברים על החוקים יש מאחוריי המילים אנשים

תקנון וחוקים הם שני הדברים הכי חשובים בקהילה ואני לא מתכוונת רק במובנים המשפטיים. ממש כמו בכל חברה אחרת גם בקהילה חייבים להישמר חוקים מרכזיים שעוזרים לשמור עליה ועל הנשים שבתוכה בטוחות ומוגנות. עם זאת – חוקים הם לא השורה התחתונה. בכל כלל יש יוצא מן הכלל וכמנהלת קהילה, האחריות שלי היא לשים לב לרגישויות והצרכים שעולים מהקבוצה ולעשות בחירה מושכלת כל פעם מחדש. נכון, יש דברים שיהיו פשוט "לא", אבל יש הרבה פעמים שנצטרך לחרוג מהחוקים כדי לאפשר מרחב ביטוי לנסיבות קיימות. הנה 2 דוגמאות: - בתוך הקהילה שלנו אסור לדבר על פוליטיקה. זה תמיד מלבה כל דבר ויש כל כך הרבה קבוצות כאלו אז אצלנו אסור. עם זאת, כשיש מקרה פוליטי קהילתי שדורש התאגדות או מעשה משותף – אנחנו נאפשר אותו ונתחום אותו בפוסט מסויים שייבדק על ידי המנהלות כל הזמן. - אחד החוקים אצלנו הוא שמותר לפרסם רק ביום חמישי. עם זאת, כבר קרה שמישהי מתוך הקהילה ביקשה מאיתנו אישור מיוחד לפרסם ביום אחר מכל מיני סיבות: מצוקה כלכלית, מכירה מיוחדת או מטרה טובה. אנחנו בודקות כל מקרה לגופו ומסכימות לדבר על כל דבר. השורה התחתונה היא שחוקים כאן כדי לעזור לנו ולא להתחבא מאחוריהם. אנחנו גמישות, הגיוניות וקשובות לקהילה שלנו ולצרכים שלה. גם אם זה אומר שהחוקים מופרים לפעמים באופן זמני.

אפשר לחשוב שזה הכל אבל האמת שניהול קהילה הוא אחד הדברים המאתגרים, מרגשים, מעצימים ומורידים שיש, והכל בו זמנית. זה דורש התגמשות, התכווננות ושינוי דינמי בהתאם לנסיבות, והכל תמיד לא צפוי. ועם זאת – ניהול קהילה זה מסוג הדברים שזורמים לך בדם וממלאים באנרגיות של עשייה ותרומה לאנושות כולה. וזה - שווה הכל.


#ניהולקהילה #מהזהניהולקהילה #לנהלקהילה #אתגריםבניהולקהילה

510 צפיות