חיפוש

מה הקשר בין קהילה לשפה?

עודכן ב: 24 מאי 2019


לפני כמה ימים חברה טובה פנתה אליי ואמרה שמשהו לא עובד לה בקהילה: הם מארגנים הרבה אירועים אבל מעט מאוד אנשים מגיעים אליהם בפועל.

כשהסתכלנו ביחד על האירועים, ראיתי שכל שמות האירועים כתובים באנגלית. הקהילה מתנהלת בעברית, המפגשים בעברית, חברי הקהילה ישראליים, ועדיין – שמות האירועים באנגלית. ידעתי שהיא כותבת אותם באנגלית כי זה נראה יותר טוב, כי זה נשמע יותר טוב וזה בעיקר מגיע מתוך העולם שלה: היא בעצמה דוברת אנגלית ומתנהלת רוב היום בשפה שלה, אבל הרגיש לי נכון להעיר את תשומת ליבה לחשיבות בבחירת השפה המתאימה לקהל היעד שלה.

מה הקשר בין קהילה לשפה?

בניגוד לחיים האמיתיים, שם אפשר להעביר מסרים במילים, שפת גוף וטון דיבור, במדיה הדיגיטלית אנחנו מתקשרים באמצעות מילים כתובות וזהו. מה שכתוב – זה מה שיש. כשכתיבה לא עוברת כמו שצריך או כתובה בצורה שאינה מחוברת לחברי הקהילה – זה לא משנה כמה המרחב הקהילתי יהיה בטוח או שההובלה תהייה מקצועית, המסר לא יגיע לחברי הקהילה ולא ירתום אותם לפעולה.

אז מה כדאי לבדוק? הנה 2 טיפים מובילים בנושאי שפה שיעזרו לכם לתקשר עם חברי הקהילה ולהניע אותם לתגובה ופעולה, ובסופם – 3 דברים שתוכלו לעשות כבר מחר בבוקר.


טיפ ראשון: בדקו מה היא שפת קהל היעד

לא מזמן הייתי בהרצאה בה המרצה דיבר בעברית, הקהל היה דובר עברית אבל המצגת – באנגלית. מהרגע הראשון לא הבנתי למה המצגת לא מותאמת למי שרואה אותה, ואפילו מנותקת ממה שקורה בחדר. זה יכול לקרות מהרבה סיבות כמו זה שהמרצה מרצה בדרך כלל באנגלית וזה היה מאורע חד פעמי, או שזה מרגיש יותר "יוקרתי" ו"רציני". כך או כך – זה לא מתואם לקהל וכולנו יודעים שהיום זה אחד הדברים החשובים בתוך חווית משתמש/ת ויצירת קשרים משמעותיים.

גם בקהילות שלנו יכולים להיות פערי שפה כאלה: בשמות האירוע, בשם הקבוצה, בדיוור שנשלח למייל ובתוכן הקבוצה עצמה, לכן חשוב להכניס לתוך תהליך המחשבה על קהל היעד את השאלה באיזו שפה קהל היעד מדבר וכותב? התשובה יכולה לשנות החלטות כמו:

* שם הקהילה

* שפת התקנון

* שפת התוכן בקהילה

* שמות אירועים

השאלה הזו רלוונטית במיוחד כשמדובר בקהילות גאוגרפיות החוצות את גבולות הארץ. אפשר לשמוע על תהליך מעניין שקרה בקהילת השוות בפודקסאט עם ליאת ורדי בר, מייסדת הקהילה, בה קהילת הנשים בניו יורק לא התרוממה בעיקר כי הקהילה הוקמה בשפה האנגלית אבל קהל היעד היה ישראליות שעשו רילוקיישן. היה חשוב להן לשמר את תחושת הביתיות ולדבר בעברית, מה שגרם לשינוי השפה על אף שכביכול היה הגיוני לפתוח אותה באנגלית.

זו רק אחת מהדוגמאות בהן הצורך הרבה יותר חשוב ממה שהיה נראה לנו כנכון.

לאלו שאוהבים לחפור לעומק (כמוני):

יכול להיות שכשתשאלו את עצמכם את השאלה הפשוטה הזו תגלו שלמרות שהקהל שלכם דובר עברית – אתם מעדיפים לכתוב באנגלית. אני מציעה לכם לחשוב למה ולא להסתפק רק ב"כי ככה זה נראה יותר טוב". אם תבינו למה – תוכלו לנסות למצוא פתרונות חלופיים לצורך, בדרכים שאינן קשורות לשפה.

טיפ שני: כתבו כמו שאתם מדברים

אתם מכירים את הפוסטים שאתם פשוט אוהבים כי הם קולחים, נעימים ובעיקר מרגישים לכם מאוד אותנטיים? אז בקהילה זה חשוב פי אלף והרבה מהתחושה הזו מגיעה מכתיבה אותנטית לכן כתבו כמו שאתם מדברים. העצה הזו ניתנה לי בעבר ע"י כנרת יפרח, מלכת המיקרו קופי בארץ (ובעולם), והיא הולכת איתי לכל מקום בו יש תקשורת בין אנשים כשהעקרון הוא: אם לא הייתם מדברים ככה בעל פה עם אותם האנשים בדיוק – אל תכתבו את זה.

למשל – וותרו על מילים כמו הינו/הינה, במידה ו-, ניתן, לצורך וגם, במקרים מסויימים על האם, מדוע והכיצד. כל המילים האלו הגיוניות, נכונות ונכתבות בשפה העברית אבל רוב האנשים לא משתמשים בהם ביום-יום והן יוצרות ריחוק. אלא אם כן אתם עורכי דין או רופאים ואז זה ממש בסדר.


ועכשיו, 3 צעדים ליישום מיידי:

  1. תתחילו להיות ערניים לשפה בקהילה שלכם ובקהילות שאתם אוהבים כדי לבחון את מה שקיים ולהבין איך זה גורם לכם להרגיש: כמובילים וכמשתתפים.

  2. תקראו בקול רם כל פוסט שאתם כותבים לפני הפרסום ושנו מילים שלא זורמות לכם בעל פה.

  3. רכשו את הספר של כנרת יפרח, "מיקרו קופי: המדריך המלא" כדי להעמיק בענייני השפה. כל החלק הראשון מדבר על חווית המשתמש בהקשר שפתי, ובמיוחד הפרק השני. אם אתם מוותרים על רכישת הספר, ממליצה להוריד מכאן בחינם את הפרק על איפיון שפה (צריך להירשם לאתר בשביל לקבל אותו – אני ממש ממליצה לא לוותר).

יש לכם מחשבות בעניין? עוד טיפים? ספרו לי ואוסיף בשמחה.

בהצלחה!


#שפה #שפהבקהילה #קהילה #קהילהדיגיטלית #טיפיםלניהולקהילה #טיפיםלמנהלקהילה #טיפיםלקהילה #טיפיםלהקמתקבוצה #הדרביסמוט #מנהלקהילה #מנהלתקהילה #ניהולקהילה

25 צפיות