כשהצטרפתי לקבוצה "רפואה לנשים בישראל", קיבלתי הודעה פרטית מאחת ממנהלות הקהילה ובה התבקשתי לאשר שקראתי ושאני מבינה את חוקי הקבוצה. חשבתי לעצמי שזו בטח טרחה אדירה בשבילן לעבור על כל בקשות ההצטרפות אחת-אחת, לשלוח הודעות פרטיות ולאשר הצטרפות רק לפיהן, בייחוד כשקהל היעד שלהן כל כך רחב וכל אחת יכולה להצטרף.

 

 

מצד שני, ההודעה האישית גרמה לי לבדוק בצורה אקטיבית מה חוקי הקבוצה, ומכיוון ומדובר בנושאים רפואיים שברובם רגישים, שמחתי לראות שמנהלות הקבוצה שומרות היטב על פרטיות הנשים ואוכפות חוקים נוקשים כמו לעולם לא לכתוב למישהי הודעה פרטית מבלי שהיא אישרה זאת ספציפית על גביי הפוסט או להבהיר בתגובות מקצועיות שמדובר באשת מקצוע מוסמכת.

חוקים כאלה מגדירים בצורה ברורה את חשיבותו של המרחב אותו המנהלות רוצות לשמר, מה שמשפיע ישירות על מידת הפתיחות של הנשים בקבוצה והתכנים שהן בוחרות לשתף בתוכה.

 

 

 

המצב שתיארתי לכם כאן הוא תוצאה של מחשבה מהסוף להתחלה – ניסיון להבין איפה יהיו האתגרים המשמעותיים של חברי הקבוצה ורק אז לחשוב על פתרון (לפעמים פשוט ולפעמים סזיפי) כדי לוודא שהמרחב יישמר ושחברי הקבוצה ירגישו בנוח.

 

בדוגמא הספציפית שתיארתי האתגר העיקרי הוא לגרום לנשים לשאול ולשתף במצבים רפואיים שלפעמים יכולים להיות רגישים אבל הוא יכול להיות כל דבר: מרחב ששומר על ייעוצים מקצועיים בלבד, המלצות מתוך ניסיון ועוד.

 

לכל אחד ואחת מאיתנו יש משימה כמובילי קהילה למצוא מה הם האתגרים בתוך הקהילה שלנו ולנסות לספק להם פתרונות.

הנה כמה דוגמאות למקומות בהם כדאי לחשוב על שילוב הפתרונות כחלק מערכי הקהילה:

 

  • תקנון – הדבר הראשון והחשוב ביותר שצריך להיות בקהילה ואחד מאבני הדרך המשמעותיות בתהליך ההצטרפות לחברי הקהילה. כן, גם אם הם בכלל לא קוראים אותו.
  • תהליך הצטרפות לקהילה – אבן דרך חשובה במחזוריות של חבר קהילה היא השלב בו הוא מצטרף לקהילה. כדאי לנצל את ההזדמנות, הרצון והפנייה האקטיבית להצטרפות כדי להניע את אותם האנשים לקחת חלק בקהילה ולשלב אותם בתוך מה שכבר קורה. סוג של 'להכניס אותם לעניינים'.יש כאלה שעושים את זה בפייסבוק דרך שלושת שאלות הכניסה שאפשר להגדיר, אבל אפשר ללכת יותר רחוק ולחשוב על הודעות פרטיות למצטרפים, ניסיון להבין מה מעניין אותם ולשמור את הדאטה בקובץ שיאפשר לכם לעזור להם ועוד.
  • הגבלה על התכנים שעולים לקהילה – במידה והקהילה שלכם מתמקדת בנושא מסויים או חותרת לשמור על סגנון כתיבה ספציפי, הגבלת התכנים יכולה לשמור על המרחב הרצוי. עם זאת, הגבלה יכולה גם לפגוע בחופש ביטוי אז חשוב לשים לב ולבדוק את תגובות הקהילה למהלך כזה.
  • סוג המרחב: פתוח, סגור, סודי – כשפותחים קבוצה בפייסבוק, צריך להגדיר איזה סוג של קבוצה אתם מעוניינים: האם כולם יראו את התכנים גם מבלי להיות חלק? האם רק חברי הקבוצה ייחשפו להם? או שבכלל מדובר בקבוצה שאי אפשר למצוא וההצטרפות אליה היא על בסיס הכרות עם חבר קהילה אחר?כל אחת מהבחירות האלה מייצגת סוג של מרחב שהייתם רוצים לשמר עבור חברי הקהילה.
  • הגדרה של קהל היעד ושמירה עליו – כשאתם מצרפים לקהילה אנשים שאינם חלק מקהל היעד שלכם, אתם בעצם פוגעים במרחב הבסיסי. למשל, אם יש לכם קהילה מקצועית שאתם רוצים לשמר בה תכנים איכותיים ומעמיקים אבל מהצד השני תצרפו לקבוצה מתעניינים בלימודים או כאלה שמגייסים אנשי מקצוע באותו התחום ולא עובדים בו בעצמו – זה יכול להתפרש כפגיעה במרחב הקהילתי. זה רלוונטי בקבוצות מקצועיות, בקבוצות גאוגרפיות (של שכונה או עיר) וגם בסטטוסים כאלה ואחרים (למשל – אבות, אמהות, גרושים/ות ועוד).ההמלצה היא להבין מי הוא קהל היעד הרלוונטי לקהילה ולשמור עליו מדוייק, ואם הוא מגוון בכמה סוגים (למשל – מקצוענים, מתחילים, מגייסים) – להגדיר אותו ככזו כך שחברי הקהילה יוכלו לדעת בדיוק מי הולך להיות חלק מהם ולהרגיש בנוח עם זה.

 

יכול להיות שרק חלק מהסעיפים יהיו רלוונטיים לכם ויכול להיות שכולם. הכי חשוב שתדעו שהם קיימים ושהם משפיעים על המעורבות, השייכות ותחושת הנוחות של חברי הקהילה, ותפעלו בהתאם.

 

 

בסופו של דבר – מרחב בטוח הוא אחד הדברים החשובים בתוך כל קהילה והוא זה שמאפשר צמיחה.

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *