הפוסטים שיעשו לך סדר

ויעזרו לחבר אנשים

סוגי קהילות


"בפעם הראשונה מזה הרבה זמן, הרגשתי שאני בסביבה של אנשים שמבינים אותי, הם כמוני, והם רוצים את מה שאני רוצה מהחיים המקצועיים. הרגשתי חלק מקהילה. למרות שלא הכרנו מקודם, אחרי המפגש הראשון כבר הרגשתי בבית. זאת הייתה ממש נקודת אור". (משתתף בקהילת הלימוד של 21st Century Skills, תוכנית ההכשרה של סטארט-אפ ניישן, Scale Up ואינטל)

קהילות מחברות אנשים, נותנות להם ערך מוסף לחיים האישיים, ועוזרות להם להרגיש חלק ממשהו גדול יותר. כשאנחנו מכירים אנשים מעניינים ומזהים אצלם משהו מוכר, איזה ניצוץ שגם לנו יש אותו, נוצרת תחושה חמימה של בית. זאת הסיבה שאני כל כך אוהבת את העבודה שלי! אני זוכה לגרום לאנשים להרגיש חלק ממשהו שחשוב להם. ומהצד השני, כשחברות וארגונים יוצרים קהילות הם זוכים לעובדים ולקוחות מרוצים יותר.

כיום העשייה היום יומית שלי היא סביב קהילות פנים ארגוניות, אבל חשוב לציין שיש אינספור אפשרויות לסוגי קהילות שמחברות אנשים מסיבות שונות. במאמר הזה אני אתמקד גם בליבת העשייה שלי - קהילות פנים ארגוניות - וגם בקהילות אחרות שלא מנוהלות בפוקוס על עובדות ועובדים בארגונים (בשביל הנוחות אני אחלק את הסקירה לקהילות פנים ארגוניות, וקהילות "חיצוניות").


המאמר הבא הוא טעימה ממגוון האפשרויות הקיימות:

קהילות פנים ארגוניות

קהילות פנים ארגוניות שואפות לחבר בין עובדים בכל הדרגים. לא מדובר בקהילות שמתאימות רק לחברות ענק, אלא למעשה לכל ארגון, כולל ארגונים מוניציפליים, חברות בכל הגדלים, סטרטאפים ועוד. קהילות פנים ארגוניות יכולות להיות קהילה לכלל העובדים, קהילה למנהלים בלבד, קהילות על בסיס אישי או מקצועי, ועוד (עוד על 4 סוגי הקהילות הפנים ארגוניות תוכלו למצוא כאן).

הבסיס לכל קהילה כזו היא הידיעה שכל ארגון שונה באופי שלו, בדרך הניהול ובמגוון הידע המקצועי שיש בו, ובכל זאת מה שמשותף לכולם זה המגוון הפרסונלי: האנשים. ובדרך כלל לאנשים יש שאיפות דומות בחיים המקצועיים, למשל סביבת עבודה נעימה, עניין מקצועי, ועוד.

אתם לא חייבים להאמין רק לי: ג'וש ברסין, אחד המומחים העולמיים לתחום משאבי אנוש, בנה מודל שנקרא 4X5 והוא מורכב מחמשת הנושאים העיקריים שהופכים ארגונים לאטרקטיביים: תחושת משמעות, סביבת עבודה חיובית והומנית, הנהגה שאפשר לסמוך עליה ולהאמין בה והזדמנויות צמיחה משמעותיות.


"הדרך שבה אתה מנהל אנשים בתוך הארגון משפיעה ישירות על השם שלך בחוץ, ולכן גם על הרצון של טאלנטים להגיע אליך או להישאר לעבוד אצלך. זה הכלל הראשון שעל כל מנהל לזכור", אמר ברסין בביקורו האחרון בישראל (TheMarker). בנוסף, דיבר על כך שהמבנים ההיררכיים המסורתיים לא עובדים יותר. מה שמניע תהליכים בפועל הוא החיבור בין הקבוצות השונות בארגון וחיבורים בין האנשים (סיכום מלא של הביקור אצל יעקב רוזן). אחת הדרכים לחבר בין אנשים ובין קבוצות שונות בארגון היא קהילה.

קהילות פנים ארגוניות עוזרות ביצירת תקשורת בין העובדים להנהלה ולהפך, ומביאות את השיתופיות לתוך הארגון מתוך הבנה שבעזרתה אפשר לקדם את כל המטרות הארגוניות. אפשר באמצעותן לגייס עובדים חדשים (למשל – חבר מביא חבר), לשמר עובדים קיימים, להצמיח טאלנטים חדשים, לשפר ביצועים בתוך הארגון, לנהל משברים ועוד (כתבתי על כל היתרונות בקהילות פנים ארגוניות כאן).

למעשה, הארגון יוצר מקום לשיתוף והתפתחות ארגונית, ומתנהל בצורה יחסית דמוקרטיה מתוך ההבנה שאנשים רוצים לעזור לארגון (ולעצמם!) לצמוח ולהשתפר.

למי הן מתאימות?

קשה לחשוב על ארגונים שלא יפיקו תועלת מקהילה פנים ארגונית כלשהי, אבל בעיקר:

  • ארגונים שעוברים תהליכי השטחה ברמה הניהולית

  • ארגונים שמבינים את החשיבות באווירה חיובית ומאפשרת במקום העבודה

  • ארגונים שרוצים לחסוך כסף במאמצי הגיוס ושימור עובדים

  • ארגונים שרוצים לקדם חדשנות פנים ארגונית ולהפיק ממנה ערך עסקי משמעותי

  • ארגונים שמשקיעים במאמצי גיוון והכלה

  • ארגונים שעברו רה-אורגניזציה ורוצים למזג בין תרבויות ארגוניות או מחלקתיות שונות

בכל פעם שאני עובדת עם ארגון מסויים, אני מתחילה בלהבין מה המטרה האסטרטגית של הקהילה ברמה הארגונית, ואז ניגשת למלאכת ה"פיצוח": איך אפשר לבנות קהילה פנים ארגונית שתענה על הצורך הארגוני הרחב, וגם על הרצונות והצרכים האישיים והמקצועיים של חברי הקהילה. ברגע שיש את התובנה איפה נמצא הWIN-WIN הזה, אני יכולה לעזור לארגון לבנות נכון את הקהילה הנכונה ולראות דברים מופלאים קורים.


קהילות חיצוניות

קהילות חיצוניות הן קהילות שמסתכלות כלפיי חוץ. בניגוד לקהילות פנים ארגוניות, הן לא מתעסקות באינטראקציה בין ארגון לעובדים, אלא בעיקר בין אנשים לאנשים, כשהמטרות שונות ומגוונות: מיתוג מקצועי, הגברת מודעות, חיזוק יוזמה, קבוצת תמיכה ועוד. למשל, קהילות חברתיות, קהילות מוצר וקהילות מקצועיות. אף אחת מהן לא מניבה רווח בצורה ישירה מעצם היותה קיימת, אלא מהמיתוג, מהמקצועיות או מהמענה שהיא נותנת למגוון בעיות של אנשים מסוימים.

הנה כמה דוגמאות לקהילות כאלו:

קהילות חברתיות:

* אחת הקהילות שהובלתי לפני מס' שנים היא קהילת תושבים מקומיים שגרים באזור בו פועל ארגון בתחום הקיימות שנקרא השותפות לקיימות אזורית. הקהילה מאגדת בתוכה את התושבים ומניעה אותם לפעולה בנושא הקיימות. ההסתכלות היא לא כלפיי הארגון ומה שקורה בתוכו אלא בדיוק להפך – מה קורה מחוצה לו. ההתבססות היא על שיתופי פעולה בין האנשים לארגון ובינם לבין עצמם.


* קהילת השוות היא קהילת נשים מקומית שפרוסה בארץ ובעולם, ומטרתה לחבר נשים למקום בו הן גרות. גם כאן, בדומה לקהילת התושבים, החיבורים נעשים מעצם היותן של כל הנשים מקומיות, כשהמטרה היא לחבר בין חברות הקהילה אחת לשניה.

קהילות מקצועיות:

* הקהילה המקצועית שאני הכי אוהבת היא קהילת מיקרו קופי שהוקמה באופן עצמאי על ידי 3 אנשי מקצוע בתחום. היא מכילה מעל ל-15,000 אנשים שמתעניינים בתחום, עובדים בו או נעזרים בעצותיהם המעולות של האנשים בקבוצה. הצוות שמוביל את הקהילה לא מקבל תשלום על עבודתו ואין מאחוריו ארגון שמתווה את הדרך. הקהילה עובדת בצורה עצמאית ולפי החוקים והכללים שמנהלות הקהילה החליטו לקבוע בעצמן.

* קהילת HR Shortlist היא קהילת אנשים שמתעניינים בתחום משאבי האנוש ורוצים להעשיר את עצמם ולקבל השראה בתחום על ידי כתבות ומאמרים על חידושים ודברים שעושים במקומות אחרים.

מאחורי שתי הקהילות האלו ישנם אנשים שמתפרנסים מהתחומים הללו כעצמאיים אבל אין בקהילה מודל עסקי כלשהו, והרווח עבורם ועבורן הוא בעיקר מיתוגי.

קהילות מוצר/עסק:

* אחת מהקהילות העסקיות הנפוצות הן קהילות תמיכה טכנית. למשל - monday.community: מאנדיי הקימה קבוצת פייסבוק (ובהמשך עברו לפלטפורמה משלהם) בה כל אחד ואחת יכולים לשאול שאלות, לעזור לאחרים ולקבל תמיכה. ההבנה היא שכל משתמש/ת במערכת שלהם יכולים לעזור בתקלות ורעיונות, ולא רק אנשי השירות. זה חוסך בזמן, כסף ומייעל תהליכים.

* אלמנטור ישראל היא קהילה שהוקמה עבור כל בוני ובונות האתרים המשתמשים בתוסף "אלמנטור" בוורדפרס. מעבר לזה שישנה עזרה הדדית ותמיכה בתקלות, גם החברה נתרמת מהשאלות ומשפרת באמצעותן את המוצר, משחררת גרסאות בטא למשתמשים ה"כבדים" ומגיעה ישירות לקהל היעד.

קהילות כאלה מתאימות לעסקים שיודעים ורוצים לשים את האדם במרכז ולתת לו ערך שוטף שעונה לצרכים האישיים שלו. אלו עסקים וארגונים שאנשים הם מרכז ההוויה שלהם ושמערכות יחסים הדדיות לא מפחידות אותם אלא בדיוק להפך: מרגשות, מאתגרות ומוציאות מהן את המיטב.

השאלה האמיתית היא איך יודעים להקים את הקהילה הנכונה, להתאים אותה לקהל היעד, להביא אליה ערך שוטף ולהניע אנשים לקחת בה חלק פעיל.

בכל פעם שאני עובדת עם ארגון מסויים, אני מתחילה בלהבין מה המטרה האסטרטגית של הקהילה ברמה הארגונית, ואז ניגשת למלאכת ה"פיצוח": המקום בו מתחברים הצרכים הארגוניים-עסקיים, והצרכים של האנשים עצמם (עובדים, לקוחות וכו').

ברגע שהבנו איפה נמצא הWIN-WIN הזה, אני יכולה לעזור לארגון לבנות נכון את הקהילה הנכונה ולראות דברים מופלאים קורים.


עדיין מתלבטים לגביי החוזק של הביחד? תראו את הסרטון הזה:


1903 צפיות

אולי יעניין אותך גם: