סוגי קהילות


קהילות הן דבר מגוון ורחב, ממש כמו האנשים שבתוכן, וכתוצאה מזה נולדות אינספור אפשרויות לסוגי קהילות. ההתמקדות שלי היא בחמישה סוגי קהילות שמחולקות לקהילות חיצוניות ופנימיות.


לפני שאתם צוללים פנימה, שתי הבהרות: 1. אני משתמשת בטקסט במונח "ארגון" לא מעט. חשוב לי להבהיר שהכוונה היא לא רק לחברות ענק אלא לכל דבר שעובד ומתפקד כעסק: בתי קפה, משרדים למיניהם, חנויות, חברות בכל הגדלים, סטרטאפים ועוד. 2. אני לא מתיימרת להתמחות בכל סוגי הקהילות, ולכן מציינת כאן רק את אלו שאני עובדת איתן באופן שוטף ויכולה לעזור לכם לבנות אותן נכון. אם אתם צריכים תמיכה בקהילה מסוימת שאינה מופיעה כאן – כתבו לי ואבדוק אם אני יכולה לעזור באופן אישי או לחבר אתכם לאנשים הנכונים.

קהילות פנימיות

קהילות פנימיות מתייחסות לפנים ארגוני ושואפות לחבר בין עובדים בכל הדרגים. זו יכולה להיות קהילה לכלל העובדים, קהילה למנהלים בלבד ועוד. הבסיס לכל קהילה כזו היא הידיעה שכל ארגון שונה באופי שלו, בדרך הניהול ובמגוון הידע המקצועי שיש בו, ובכל זאת מה שמשותף לכולם זה המגוון הפרסונלי: האנשים. היתרון העיקרי של קהילות כאלו הוא שיפור התקשורת הפנים ארגונית. ג'וש ברסין, אחד המומחים העולמיים לתחום משאבי אנוש, בנה מודל שנקרא 4X5 והוא מורכב מחמשת הנושאים העיקריים שהופכים ארגונים לאטרקטיביים: תחושת משמעות, סביבת עבודה חיובית והומנית, הנהגה שאפשר לסמוך עליה ולהאמין בה והזדמנויות צמיחה משמעותיות.


"הדרך שבה אתה מנהל אנשים בתוך הארגון משפיעה ישירות על השם שלך בחוץ, ולכן גם על הרצון של טאלנטים להגיע אליך או להישאר לעבוד אצלך. זה הכלל הראשון שעל כל מנהל לזכור", אמר ברסין בביקורו האחרון בישראל (TheMarker). בנוסף, דיבר על כך שהמבנים ההיררכיים המסורתיים לא עובדים יותר. מה שמניע תהליכים בפועל הוא החיבור בין הקבוצות השונות בארגון וחיבורים בין האנשים (סיכום מלא של הביקור אצל יעקב רוזן). אחת הדרכים לחבר בין אנשים ובין קבוצות שונות בארגון היא קהילה.

קהילות פנים ארגוניות עוזרות ביצירת תקשורת בין העובדים להנהלה ולהפך, ומביאות את השיתופיות לתוך הארגון מתוך הבנה שבעזרתה אפשר לקדם את כל המטרות הארגוניות וגם לגייס עובדים חדשים (למשל – חבר מביא חבר), לשמר עובדים קיימים, להצמיח טאלנטים חדשים, לשפר ביצועים בתוך הארגון, לנהל משברים ועוד. במקום לחשוש מזה שאנשים ישתפו ברשתות החברתיות את התסכול שלהם, הארגון יוצר מקום לשיתוף בתוך הארגון ומנהל אותו מתוך דמוקרטיה והבנה שהדברים יצאו החוצה בין כה וכה, אז אם כבר – עדיף שיקרה בתוך הארגון, ולכן כדאי ליצור מקום לשיתוף פנים ארגוני.

למי הן מתאימות?

  • ארגונים שעוברים תהליכי השטחה ברמה הניהולית

  • ארגונים שמבינים את החשיבות באווירה חיובית ומאפשרת במקום העבודה

  • ארגונים שרוצים לחסוך כסף במאמצי הגיוס והשימור שלהם

  • ארגונים שמקבלים בברכה ביקורת רב מערכתית

  • ארגונים דמוקרטיים

קהילות חיצוניות

קהילות חיצוניות הן קהילות שמסתכלות כלפיי חוץ. בניגוד לקהילות פנימיות, הן לא מתעסקות באינטראקציה בין ארגון לאנשים אלא בעיקר בין אנשים לאנשים כשהמטרות שונות ומגוונות: מיתוג מקצועי, הגברת מודעות, חיזוק יוזמה, קבוצת תמיכה ועוד. הקהילות בהן אני עוסקת הן קהילות חברתיות, קהילות מוצר וקהילות מקצועיות. אף אחת מהן לא מניבה רווח בצורה ישירה מעצם היותה קיימת, אלא מהמיתוג, מהמקצועיות או מהמענה שהיא נותנת למגוון בעיות של אנשים מסוימים.

הנה כמה דוגמאות לקהילות כאלו:

קהילות חברתיות: * אחת הקהילות שאני מנהלת היא קהילת תושבים מקומיים שגרים באזור בו פועל ארגון בתחום הקיימות שנקרא השותפות לקיימות אזורית. הקהילה מאגדת בתוכה את התושבים ומניעה אותם לפעולה בנושא הקיימות, אבל ההסתכלות היא לא כלפיי הארגון ומה שקורה בתוכו אלא בדיוק להפך – מה קורה מחוצה לו. ההתבססות היא על שיתופי פעולה בין האנשים לארגון ובינם לבין עצמם.


* קהילת השוות היא קהילת נשים מקומית שפרוסה בארץ ובעולם, ומטרתה לחבר נשים למקום בו הן גרות. גם כאן, בדומה לקהילת התושבים, החיבורים נעשים מעצם היותן של כל הנשים מקומיות וההסתכלות היא

קהילות מקצועיות: * הקהילה המקצועית שאני הכי אוהבת ונתרמת ממנה באופן אישי היא קהילת מיקרו קופי שהוקמה באופן עצמאי על ידי 3 אנשי מקצוע בתחום. היום היא מכילה מעל ל-6000 אנשים שמתעניינים בתחום, עובדים בו או נעזרים בעצותיהן המעולות של האנשים בקבוצה. הצוות שמוביל את הקהילה לא מקבל תשלום על עבודתו ואין מאחוריו ארגון שמתווה את הדרך. הקהילה עובדת בצורה עצמאית ולפי החוקים והכללים שמנהלות הקהילה החליטו לקבוע בעצמן. * קהילת HR Shortlist היא קהילת אנשים שמתעניינים בתחום משאבי האנוש ורוצים להעשיר את עצמם ולקבל השראה בתחום על ידי כתבות ומאמרים על חידושים ודברים שעושים במקומות אחרים.

קהילות מוצר/עסק: * קבוצת הפייסבוק "מקסטוק או לא להיות" הוקמה באופן התנדבותי לחלוטין על ידי כמה נשים שפשוט התאהבו בחנות, ומונה היום מעל ל-158 אלף אנשים שמעריצים, אוהבים וקונים את המוצרים של הרשת. יש פה ריכוז נכון של תופעה תרבותית מרתקת – אהדה חסרת גבולות לרשת ולמוצריה, על ידי יצירת קבוצת פייסבוק שמחברת בין כל אוהדי הרשת. * קהילת פרשביז היא קהילה המושתת על ערכי המשחק של פרשביז. אפשר למצוא בתוך הקבוצה אנשים שעברו סדנאות או תהליכי עומק עם הצוות של החברה ובתוכה הם מקדמים את הסדנאות שלהם אבל גם נותנים ערך שוטף וסביבה תומכת לשיתופים סביב ערכי המותג והחזון שלהם.

קהילות כאלו מתאימות לעסקים שיודעים ורוצים לשים את האדם במרכז ולתת לו ערך שוטף שעונה לצרכים האישיים שלו. אלו עסקים שאנשים הם מרכז ההוויה שלהם ושמערכות יחסים הדדיות לא מפחידות אותם אלא בדיוק להפך: מרגשות, מאתגרות ומוציאות מהן את המיטב.

השאלה האמיתית היא איך יודעים להקים את הקהילה הנכונה, להתאים אותה לקהל היעד, להביא אליה ערך שוטף ולהניע אנשים לקחת בה חלק פעיל. בדיוק בשביל זה אני כאן – לעזור לכם לגלות אם זה נכון לעסק/ארגון שלכם, לתת לכם כלים פרקטיים וללוות אתכם בתהליך.

עדיין מתלבטים לגביי החוזק של הביחד? תראו את הסרטון הזה:



1571 צפיות